אקווריום מים מליחים

מים מליחים הם מים שכמות המלח בהם (מליחות) גבוהה מזו של מים מתוקים, אבל נמוכה מזו שיש בים. מליחות זו נוצרת בדרך כלל במקומות מפגש, בין מים מלוחים (למשל – הים), לבין מים מתוקים (למשל – שפכי נהרות), או במקומות שבהם יש נביעה של מים מליחים מן האקוויפר. גם פעילות אנושית יכולה ליצור בטבע מקווי מים מליחים – למשל כאשר חוסמים אדמות ביצה מליחות, או שפכי נהרות שנוטים לעלות על גדותיהם בעונות מסויימות של השנה.

למרות שמים מליחים מוגדרים כמזיקים למרבית בעלי החיים והצמחים, הטבע התעלה על עצמו ויצר בהם אקו – סיסטמה מדהימה ונדירה, עם בעלי חיים, צמחים ודגים שונים שהתאימו את עצמם דווקא לתנאים המיוחדים והבלתי יציבים של מים מליחים. האמת ? המגוון מפתיע – החל מדגים גדולים ומרתקים כמו המונו והסקטפאגוס, דרך משריצים כמו גופים, מולים ופלטים וכלה ביצורים מרתקים דוגמת דג הארצ’ר והגובים, מערכת של מים מליחים יכולה להציב לכם אתגר נדיר, מרתק וצבעוני.

ככלל אצבע – מים מליחים הם מים שיש בהם 0.5 ועד 30 גרמים של מלח לכל ליטר. בפועל, כמות המלח משתנה מדג לדג ומסביבה לסביבה, אבל היצמדות לכלל אצבע של גרם אחד לכל ליטר מים תספיק בדרך כלל למרבית הדגים. דגי מים מליחים חיים תמיד במחיצה ש”בין לבין”. רובם גדלים ומתפתחים באיזורים המתוקים יותר של מקווה המים וכאשר הם מתבגרים, הם עוברים לחיות במים מלוחים לחלוטין, כך שהם יכולים לסגל את עצמם לתנאי מליחות משתנים, בלבד שהשינוי יהיה איטי והדרגתי, תוך הקפדה על תנאי מים נקיים וטובים.

אז מה אנחנו צריכים בשביל אקווריום מים מליחים בעצם ?

ראשית כל, אקווריום, כמובן, רצוי מלבני, עם חיפוי זכוכית ותאורה מתאימה. כמו בכל סוג אחר של אקווריום, גם כאן תשתדלו לרכוש את האקווריום הכי גדול שידכם משגת (בהתחשב כמובן, במקום שיש לכם בבית ובשיקולים מציאותיים אחרים). אקווריום גדול מכיל נפח מים גדול בהתאמה ולכן, הוא יציב יותר וחשוף פחות לשינויים והשפעות סביבתיות.
פילטר – יש כמה אפשרויות פילטרציה: כלל האצבע הוא שככל שיש יותר, יותר טוב. תנסו להגיע למצב שבו כל מי האקווריום מוחלפים לפחות 10 פעמים בשעה.

האמצעי האידיאלי הוא סאמפ (מעין פילטר חיצוני פתוח שהמים מתנקזים אליו באמצעות כוח המשיכה ומוחזרים ממנו לאקווריום באמצעות משאבה). ניתן למצוא אקווריומים עם סאמפ מובנה (מעין מחיצה בצד או מאחור שלתוכה דוחפים את כל המדיות) וכמובן, אקווריומים יעודיים עם קדח וצנרת לסאמפ תחתון שמוסתר בתוך הארון.

אם לא ניתן לקדוח ולארגן סאמפ, אין שום בעיה להשתמש בפילטרציה סטנדרטית: פילטר דוד גדול (שנקפיד לתחזק כל הזמן, כדי שלא ייסתם), מגובה בפילטר נתלה, שבו נמקם גם פילטרציה ביולוגית וגם – צמר פרלון. את הצמר מומלץ להחליף אחת למספר ימים כדי למנוע הצטברות של חומרים רעילים והפרשתם בחזרה לאקווריום.

פילטרים תת קרקעיים פחות מתאימים לאקווריומים מליחים – בעיקר אם אתם משתמשים במצע חולי או חצץ דק מאד.
חימום – גם במדינה חמה כמו ישראל, החורפים עלולים להיות קרירים והדגים יכולים לחלות בקלות. יש להקפיד על רכישת גוף חימום מתאים (בדרך כלל רשום עליהם נפח האקווריום המומלץ, אל תנסו “לשחק” עם זה ולשים גוף חימום קטן מדיי או גדול מדיי, זה עלול להזיק לדגים ובמקרים קיצוניים – גוף החימום עצמו יכול להתקלקל). שימו לב – שכאשר אתם רוכשים גוף חימום, הקפידו לקנות אחד שמתאים למים מלוחים!

תאורה ומכסה לאקווריום – תלוי מאד במה שאתם רוצים לגדל ובאקווריום של מים מליחים – האפשרויות הן אין – סופיות כמעט: אם אתם שוקלים להחזיק צמחי מנגרובים, כדאי שלא למלא את האקווריום עד הסוף ולהפוך אותו למין טררים – שחציו מלא במים וחציו יבש. מנגרוב הוא צמח נפלא לגידול שמתפקד כשחקן חיזוק לפילטרציה שלכם (הוא “שותה” פוספאטים וניטראטים – הפרשות טבעיות של דגים ובעלי חיים נוספים). את המנגרובים והצמחים האחרים נשתול כך שהשורשים שלהם במים ונאפשר להם להוציא עלים מחוץ למים. ניתן למלא את הטרריום בחרקים (הקפידו שהוא יהיה סגור) ולגדל דגי ארצ’ר, אשר צדים את החרקים באמצעות יריקת מים לגובה.

אם אתם שוקלים להחזיק דגים בלבד אין בעיה למלא את כל האקווריום במים ואז, התאורה לא כל כך משמעותית. במקרה שכן רוצים לגדל צמחים, הקפידו על יחס של וואט לליטר מים. אלמוגים או שושנות ים ידרשו כבר תאורה חזקה וייעודית – וכדאי להתייעץ במקרה הזה עם אנשי מקצוע.

מד מליחות ומד חום – מחוייבי מציאות כמובן – מד חום הוא פריט זול ופשוט שחייב להיות בכל אקווריום כדי לעקוב אחרי תנאי החום במערכת. מד מליחות הוא פריט שמושאל לנו מעולם המים המלוחים והוא מאפשר לנו שמירה על יציבות כמות המלח במערכת. מים מליחים ומלוחים נוטים להתאדות בקצב גבוה יותר ממים מתוקים. המלח נשאר במערכת אבל יש פחות מים ולכן – המליחות עולה. כאשר אנחנו מוסיפים מים לאקווריום הם יהיו מים מתוקים, בכמות מספקת כדי להחזיר את המליחות לרמה אחידה. כאשר אנחנו מחליפים מים – אנחנו נשתמש במים עם מלח, ונעזר במד המליחות כדי לוודא שאנחנו מוסיפים מים באותה מליחות שיש באקווריום עצמו.

מלח – השתמשו במלח מרינה ייעודי לאקווריום של מים מלוחים. אל תתפתו לקנות מלח “למים מתוקים”, או “מלח מטבח”. אלו טובים לאקווריומים של מים מתוקים בלבד, שמוסיפים להם כמויות קטנות של מלח כדי לשפר את מצבם הבריאות של הדגים. באקווריום מים מליחים נשתמש במלח מתאים (מלח של מרינה מספיק טוב) ונשאף לרכוש מלח איכותי ככל האפשר.

תנאי המים – יש להקפיד על תנאי מים טובים ככל האפשר. החליפו מים לעיתים מזומנות (10% בשבוע, או 15% אחת לשבועיים). השתמשו באנטי כלור מסחרי טוב והוסיפו מלח כאשר אתם מבצעים את החלפת המים. ככל שתקפידו על החלפת המים, כך תבטיחו את בריאות הדגים ואת יציבות המערכת שלכם). כאשר מבצעים החלפת מים השתדלו לשאוב רפש מן הקרקעית כדי להשאיר אותה נקייה משאריות מזון. אל תצופפו יותר מדי בעלי חיים (למרות שאין בעיה לצופף צמחיה) ואל תאכילו יתר על המידה.

בעלי חיים שניתן לגדל באקווריום של מים מליחים:

אבונפחות קטנות (מנוקדת, ננסית וספרה 8) – מרבית האבו נפחות מציגות התנהגות מקסימה וכייפית באקווריום. אלו דגים ששוחים הרבה, סקרנים מאד ומזהים את המגדלים שלהם דיי מהר. שימו לב שהם נוטים לאגרסיביות זה כלפי זה בבגרות ולכן, כדאי לספק להם אקווריום גדול, עם הרבה מקומות מסתור. אבו נפחות פחות יתאימו עם דגים עדינים ושקטים בעלי זנב גדול (גופים למשל), מכיוון שהם נשכנים לא קטנים.

ארצ’ר – דג משולש, בעל צבע כסוף עם פסים שחורים אופייניים. הדג צד את מזונו בצורה יוצאת דופן: הוא יורק סילון של מים על חרקים שמעופפים או עומדים קרוב למים ומפיל אותם פנימה. זהו דג שאוהב הרבה צמחיה נמוכה ועלוונית. מומלץ בחום להחזיק אותו בטרריום (שהחלק העליון שלו מכיל חרקים טעימים ומעניינים) וחשוב מכל – להקפיד על כיסוי האקווריום: ארצ’רים מאד אוהבים לקפוץ והיריקות שלהם עלולות להרטיב את כל הסביבה.

כרומיד תפוז – ציקליד אסייתי שחי היטב במים מליחים. הוא כתום (ומכאן שמו) ובדומה לציקלידים אחרים, אוהב מקומות מסתור וטריטוריות, כמו גזעי עץ שקועים, צמחייה ועוד.

מונו / מונו צהוב – דגי המונו מגיעים מאיזורי מים מליחים באפריקה. גופו שטוח, בצורת יהלום, וצבעו כסוף (או בעל סנפירים צהובים). זהו דג גדול (יכול להגיע ל – 30 סנטימטרים בבגרות) ודורש אקווריום גדול עם מרווח שחייה מתאים – כמה שפחות סלעים וצמחייה שבהם הוא יכול להתקע. למרות גודלו, זהו אינו דג טורף והוא אוהב מאד תפריט צמחי כמו אצות ואפילו חסה.

סקטפגוס – כל הצבעים – סקטפגוס (או סקאט) הוא דג להקה שחי במים מליחים. בדומה למונו, מומלץ להחזיק כ – 5 פריטים באקווריום. זהו דג צמחוני שאוהב לאכול אצות שונות וחסה. הוא עלול להיות מעט תוקפני לדגים קטנים יותר וכדאי לשים לב לכך כאשר בוחרים לשלב אותו באקווריום. זהירות – קוצי הגב של הסקטפגוס עלולים להזיק לבני אדם!

משריצים חיים – מרבית המשריצים החיים יתאימו לאקווריום מים מליחים וחלקם. גופים, מולים, סייפנים, פלטים ועוד – כולם דגי מים מליחים מובהקים שיוסיפו המון צבע לאקווריום שלכם. שימו לב שהם קטנים, עדינים ובררנים מאד לגבי השותפים שלהם באקווריום. שותפים אגרסיביים מדיי עלולים לנגוס בהם. משריצים חיים הם בדרך כלל צמחוניים ומתרבים בקלות רבה. הם אוהבים אקווריומים שתולים בצפיפות עם צמחייה מרובה וזרימה חלשה של מים.

צמחיה לאקווריום מים מליחים:

אפונוגטון קריספוס, בקופה, מגוון של קריניום, גלוסוסטיגמה, ג’אווה מוס, ואפילו צמחי עשב שונים.
וכמובן, המנגרובים שדורשים גם שטח פנוי ממים כדי להצמיח עלים כלפי מעלה.

המיוחדים

במקרים מסויימים ניתן לגדל באקווריום של מים מליחים גם בעלי חיים שמושאלים מן המים המלוחים. שימו לב – מומלץ שיהיה לכם ניסיון קודם בגידול אלמוגים וחסרי חוליות לפני שאתם מנסים להחזיק אותם באקווריום מליח. על מנת להחזיק דגי מים מלוחים וחסרי חוליות שונים, יש לבצע כמה התאמות:

  1. פורק חלבונים – התייעצו עם המומחים כדי להתאים פורק חלבונים לנפח האקווריום שלכם.
  2. סאמפ – אם עד עכשיו סאמפ היה בגדר המלצה, כאשר רוצים להחזיק בעלי חיים של מים מלוחים, סאמפ הוא כבר חובה.
  3. קירור – חסרי חוליות דורשים טמפרטורה יציבה לאורך כל השנה. בקיץ הישראלי הלוהט, פירוש הדבר הוא קירור מתאים: בדרך כלל מקרר.
  4. מלח ותוספים – ממש בדומה להחזקת ריף, יש להקפיד על שימוש בתוספים מתאימים ומלח ייעודי לחסרי חוליות, שהוא מלח עשיר יותר.
  5. מליחות גבוהה יותר. חשוב להקפיד על מליחות גבוהה יותר מזו שציינו קודם והקפדה על איקלום עדין ואיטי של בעלי חיים לתוך המערכת.
  6. ומה אפשר להחזיק באקווריום מים מליחים כזה?

שושנות ים – חסרי חוליות קשוחים יחסית, שבהנתן התנאים המתאימים יכולות להסתדר גם במליחות נמוכה. לשושנות ניתן להצמיד שושנונים שילוו אותם.

אלמוגים רכים – במיוחד מן הסוגים הקשוחים יותר, תוך נקיטת זהירות והקפדה על מליחות קרובה מאד לזו של מים מלוחים.